הכללים הבסיסיים של ליגת הרוגבי
הכללים הבסיסיים של Rugbthe y League הם די פשוטים וקלים להבנה. המשחק משוחק בין שתי קבוצות של שלושה עשר שחקנים, כאשר לכל קבוצה יש שישה קדימה ושבעה אחוריים. הפורוורדים אחראים לזכייה בכדור, ואילו האחוריים אחראים לתקוף את היריבה ולקלוע נקודות. מטרת המשחק היא לצבור יותר נקודות מהקבוצה היריבה. ניתן לצבור נקודות על ידי בעיטה של הכדור מעל קו השער של היריב או על ידי חציית קו השער עם הכדור ביד.
המשחק מחולק לשתי מחציות, כאשר כל מחצית נמשכת 40 דקות. בסוף כל מחצית, הקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות מוכרזת כמנצחת. אם התוצאה שוויונית בסיום המשחק, תוכרז התוצאה כתיקו. במקרה של תיקו, שתי הקבוצות זוכות לנקודה אחת.
הכדור עצמו הוא חפץ בצורת אליפסה, בדומה לכדורגל אמריקאי, אך מעט קטן יותר. הכדור נזרק משחקן לשחקן וניתן לזרוק אותו קדימה, אחורה או הצידה. ניתן גם לבעוט בו קדימה, אחורה או הצידה, אם כי בעיטה קדימה היא הדרך הנפוצה ביותר להזיז את הכדור. יש להעביר את הכדור לאחור בשכבת העל כדי להזיז אותו במעלה המגרש. ניתנים עונשים על עבירות שונות, כמו החזקה בכדור יותר מדי זמן או ביצוע תיקול לא חוקי.
הבקיע בליגת הרוגבי
בליגת רוגבי, ניתן לצבור נקודות בכמה דרכים שונות. הדרך הנפוצה ביותר להבקיע היא על ידי חציית קו השער של הקבוצה היריבה עם הכדור ביד. זה ידוע בתור 'ניסיון' ושווה ארבע נקודות. לאחר שהושג ניסיון, הצוות המבקיע יכול לנסות להמיר אותו לשתי נקודות נוספות על ידי בעיטת הכדור בין עמודי השער של הקבוצה היריבה, מכונה 'המרה'.
דרכים נוספות לצבור נקודות כוללות שער עונשין, המוענק על עבירות שונות ושווה שתי נקודות, ושער טיפה, שנבעט ממגרש המשחק ושווה נקודה אחת.
הבנת תחום המשחק
בליגת הרוגבי, מגרש המשחקים מחולק לשתי מחציות. המחצית הקרובה ביותר לקו השער של הקבוצה ידועה כ'חצי הגנה', בעוד שהמחצית הרחוקה ביותר ידועה כ'חצי התקפה'. צידי השדה ידועים כ'קווי המגע', בעוד שהקווים בשני קצוות השדה ידועים כ'קווי המטרה'.
אסור להעביר את הכדור קדימה מעבר לקו מחצית הדרך, למרות שניתן לבעוט אותו קדימה. אם הכדור נבעט קדימה ויצא מחוץ לתחום, הקבוצה היריבה זוכה ל'נשירת קו' מהנקודה שבה הכדור יצא מחוץ לתחום. הקבוצה שבועטת בכדור מחוץ לתחום אסורה לגעת בו עד שנגע בו על ידי חבר מהקבוצה היריבה.
התפקידים השונים בליגת הרוגבי
13 השחקנים בקבוצת רוגבי מחולקים לשתי קבוצות: הקדמיים והאחוריים. הפורוורדים אחראים לזכייה בכדור, ואילו האחוריים אחראים לתקוף את היריבה ולקלוע נקודות.
הפורוורדים מחולקים עוד יותר לשלוש קבוצות: החותרים הקדמיים, החותרים השניים והפורוורדים המשוחררים. החותרים הקדמיים הם השחקנים הגדולים והחזקים במגרש ואחראים על ה-scrum (משחק קבוע בו מנסים הפורוורדים להשיג את הכדור). החותרים השניים מעט יותר קטנים מהחותרים הקדמיים ואחראים להתמודד עם היריבה ולהגן על הכדור כשהוא ברשותם. הפורוורדים המשוחררים הם הקטנים מבין הפורוורדים ואחראים על הריצה עם הכדור וחלוקתו לגב.
האחוריים מחולקים לארבע קבוצות: האחורי המלא, שחקני הכנף, המרכזים וחמש השמיניות. המגן המגן הוא קו ההגנה האחרון ואחראי לתפיסת הכדור כשהוא בועט ולמנוע מהיריבה לכבוש. שחקני הכנף אחראים לרוץ עם הכדור ולקלוע שניות. המרכזים אחראים לקישור בין הקדמיים לגב וליצירת הזדמנויות התקפיות. חמש השמיניות הן הפליימייקרים של הקבוצה ואחראים על קבלת ההחלטות המרכזיות על המגרש.
הפנדלים השונים בליגת הרוגבי
עונשים מוענקים בליגת הרוגבי על עבירות שונות. העונש הנפוץ ביותר הוא עונש 'אופסייד', המוענק כאשר שחקן נמצא בעמדת חוץ (כלומר, בין הכדור לקו השער של הקבוצה היריבה). עונשים נוספים כוללים את עונש 'תיקול גבוה', המוענק על תיקולים מסוכנים, ועונש 'הפרת סקרום', המוענק על קליטה לא חוקית.
עונשים יכולים לגרום לעונשים שונים, כמו בעיטה חופשית או בעיטת עונשין. בעיטה חופשית ניתנת לקבוצה היריבה מנקודת ההפרה, בעוד בעיטת עונשין היא ניסיון לצבור נקודות מנקודת ההפרה. עונשים יכולים גם לגרום לכך ששחקן יישלח ממגרש המשחק, באופן זמני או קבוע.
אסטרטגיות התקפיות והגנתיות
בליגת הרוגבי, קבוצות משתמשות באסטרטגיות התקפיות והן הגנתיות כדי להשיג יתרון על פני היריבה. אסטרטגיות התקפיות כוללות שימוש במשחקי סט (כגון סקרום וקווי קו אאוט) ומשחקי ריצה (כגון מסירות ובעיטות). אסטרטגיות הגנתיות כוללות שימוש בתקלות ובמחבלים.
כדי לבצע בהצלחה הן אסטרטגיות התקפיות והן אסטרטגיות הגנתיות, לצוותים יש תקשורת טובה ועבודת צוות. שחקנים חייבים לתקשר כל הזמן אחד עם השני כדי לזהות הזדמנויות פוטנציאליות לתקוף או להגן.
כללי ההחלפה
בליגת הרוגבי, מותר לקבוצות לבצע עד עשרה חילופים במהלך המשחק. חילוף יכול להתרחש רק כאשר הכדור מת (כלומר, כאשר הוא מחוץ למשחק או כאשר הוא הוענק לקבוצה כעונש) ויש לאשר אותו השופט.
כאשר נעשה חילוף, על השחקן המוחלף לעזוב את המגרש מיד. השחקן המחליף חייב להיכנס למגרש המשחק מקו המגע ואסור לו להפריע למשחק עד שהשופט אישר לביצוע החילוף.
כללי שמירת הזמן
בליגת הרוגבי, המשחק מחולק לשתי מחציות, כל אחת נמשכת 40 דקות. בסוף כל מחצית, השופט ישרוק שריקה לאותת סיום המחצית. כאשר שורקת, המשחק חייב להיפסק מיד והקבוצות צריכות לעבור לצדי המגרש שלהן.
בנוסף לשתי המחציות, כל קבוצה רשאית שני פסקי זמן למחצית. ניתן להשתמש בפסק זמן כדי להתייעץ עם הצוות הכואב או לבצע תחליפים. כאשר נקרא פסק זמן, המשחק חייב להיעצר באופן מיידי והקבוצות חייבות לעבור לצדדים המתאימים של המגרש.